Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 15b
הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נִשְׂרָפִין כְּאַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נִשְׂרָפִין כְּאַחַת.
Traduction
The Tosefta continues: Piggul is an offering disqualified by the improper intention during the performance of the four sacrificial rites to sacrifice it or eat it after its appropriate time; and notar is the flesh of a sacrifice that is left over beyond its allotted time. The Sages decreed ritual impurity on both, and both, as well as sacrificial meat deemed ritually impure by Torah law, may not be eaten and must be burned. Beit Shammai say: They may not be burned together, as in doing so the piggul and notar, which are impure by rabbinic law, will come into contact with meat impure by Torah law, adding impurity to their impurity. And Beit Hillel say: They may be burned together.
Rachi non traduit
הפיגול. לא צריך הכא אלא מסיים הברייתא:
הפיגול והנותר. של קדשים:
והטמא. בשר קודש שנטמא דקיימא לן בפ' אחרון (ד' קכ:) דגזרו עליהן שיטמאו את הידים ואע''פ שאין אוכל מטמא אדם גזרו עליהן לטמא מיהת את הידים ולא לטמא את הגוף משום חשדי כהונה ועצלי כהונה כדמפרשין התם ואפילו הכי דאית עלייהו טומאה דרבנן אמרי ב''ש דאין שורפין פיגול ונותר שאין טמאים מן התורה עם הטמאה שהוא טמא מן התורה וכ''ש בתרומה טהורה וטמאה ואפי' ב''ה לא קשרו אלא משום דאית לפיגול ונותר טומא' דרבנן:
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רַבִּי מֵאִיר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָאָמַר, אַמַּאי מַהְדַּר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי מִדְּרַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים? אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: רַבִּי יוֹסֵי לָאו אַדַּעְתֵּיהּ, דְּהוּא סָבַר רַבִּי מֵאִיר מִדְּרַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים קָאָמַר לֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָאָמֵינָא,
Traduction
The Gemara returns to the issue under discussion: And if it enters your mind that Rabbi Meir is saying that he derives his opinion from the statement of Rabbi Yehoshua, why does Rabbi Yosei respond to him from the statement of Rabbi Ḥanina the deputy High Priest? Rav Naḥman said to him: Rabbi Yosei did not have Rabbi Meir’s reasoning in mind, as he did not understand Rabbi Meir’s reasoning. As Rabbi Yosei maintains that Rabbi Meir is saying to him proof from the statement of Rabbi Ḥanina the deputy High Priest, and Rabbi Meir said to him: I am stating my proof from the statement of Rabbi Yehoshua.
וַאֲמַר לֵיהּ: וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי אֵינָהּ הִיא הַמִּדָּה, דְּהָא מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁשּׂוֹרֵף זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
Traduction
And Rabbi Yosei said to Rabbi Meir in response: And even according to Rabbi Yehoshua, that is not the inference from which the halakha of burning pure and impure leavened teruma together can be learned, as Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua concede that one should burn this meat by itself and that meat by itself, as stated in the mishna. From an analysis of the mishna and the Tosefta, it is possible to reconstruct the original dispute.
Rachi non traduit
וא''ל. רבי יוסי לרבי מאיר כי ילפת ליה מדרבי יהושע נמי אינה היא המדה דמודין הן בזו ולקמן פריך אמאי אינה היא המדה:
וְאַמַּאי אֵינָהּ הִיא הַמִּדָּה? מִדָּה וּמִדָּה הִיא!
Traduction
The Gemara raises a difficulty with regard to the above statement: But why does Rabbi Yosei say: That is not the inference from which it can be learned? On the contrary, it is a perfectly legitimate inference. In both cases the dispute is the same: Is one permitted to actively render an object impure preemptively if it will ultimately be destroyed regardless?
Rachi non traduit
מדה ומדה היא. דהא טהורה גמורה היא החבית הזאת ומשום דסופה לאיבוד שרי לטמויי בידים:
שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִיכָּא הֶפְסֵד חוּלִּין.
Traduction
The Gemara rejects this contention: The case there, of the broken barrel in the upper press, where according to Rabbi Yehoshua it is permitted to actively render the teruma impure, is different, as in that case there is the potential loss of non-sacred produce. If one does not render the teruma in the upper press impure by receiving it in impure vessels, it will flow down and render the impure, non-sacred wine in the lower press impure teruma. However, in the case of leaven, no loss will be incurred. Why, then, shouldn’t each teruma be burned independently?
מַתְקֵיף לַהּ רַב יִרְמְיָה: מַתְנִיתִין נָמֵי אִיכָּא הֶפְסֵד דְּעֵצִים! אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: לְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה — חָשְׁשׁוּ, לְהֶפְסֵד מוּעָט — לֹא חָשְׁשׁוּ.
Traduction
Rav Yirmeya strongly objects to this claim: In the mishna, too, there is the loss of wood, as one requires additional wood to kindle a second fire and burn the impure teruma separately. A certain Elder said to him: With regard to this and similar issues, the Sages were concerned about a great loss; however, they were not concerned about the minimal loss of several pieces of wood.
Rachi non traduit
דעצים. שצריך להיסק שתי היסקות:
אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת בְּשֵׁשׁ, אֲבָל בְּשֶׁבַע — דִּבְרֵי הַכֹּל שׂוֹרְפִין.
Traduction
Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: This dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yosei refers to the sixth hour, when leaven is prohibited by rabbinic decree. However, in the seventh hour, when leaven is prohibited by Torah law, everyone agrees that one may burn ritually pure leavened teruma together with impure leavened teruma.
Rachi non traduit
מחלוקת בשש. שעדיין אין על הטהורה אלא איסור דרבנן אבל בשבע שנאסרה כבר מן התורה אין לך טומאה גדולה מזו ודברי הכל אף לר' יוסי שורפין:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: נֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתִין בְּאַב הַטּוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא וְולַד הַטּוּמְאָה דְּרַבָּנַן, וּמַאי ''מִדִּבְרֵיהֶם'' — מִדִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים.
Traduction
Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: Let us say that Rabbi Yoḥanan maintains that the mishna is referring to an object that is a primary source of impurity by Torah law and an object that is a secondary source of impurity by rabbinic law. And what is the meaning of Rabbi Meir’s statement: From their statements? He meant from the statement of Rabbi Ḥanina the deputy High Priest, as explained above. The dispute refers to a rabbinic prohibition, e.g., a secondary source of impurity or the obligation to burn leaven during the sixth hour. In a case where the leaven is not yet prohibited by rabbinic law, e.g., in the fourth or fifth hour, even Rabbi Meir agrees that one may not burn ritually pure and impure teruma together.
Rachi non traduit
נימא קסבר ר' יוחנן. דמתני' דרבי חנינא בולד הטומאה דרבנן ור''מ מיניה יליף ודוקא נקט שש רבי יוחנן ומשום דאית עליה איסור דרבנן הוא טעמא דר' מאיר אבל אם בא לשורפ' בחמש וארבע מודה רבי מאיר דאין שורפין ואע''ג דסופה לאיבוד דלאו מדרבי יהושע קא יליף דטעמי' דרבי יהושע התם משום הפסד חולין או דילמא לר' יוחנן נמי ר' מאיר מדרבי יהושע יליף וטעמא דרבי מאיר לאו משום איסורא דרבנן הוא דהוא הדין נמי לחמש וארבע והאי דקאמר ר' יוחנן שש אורחא דמילתא נקט:
Tossefoth non traduit
נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא. פ''ה דמשמע ליה מדקאמר מחלוקת בשש דאי מדרבי יהושע מאי איריא בשש אפי' בד' וה' נמי כיון דאזיל לאיבוד ואין נראה לר''י דדילמא הא דנקט שש לאו למעוטי ד' וה' אלא משום דבעי למימר אבל בז' ד''ה שורפין ועוד דבד' וה' לא אזיל לאיבוד דכיון דשרי באכילה ימצא להן אוכלין הרבה ונראה לר''י דדייק מדקאמר אבל בז' ד''ה שורפין ואי מדברי רבי יהושע קאמר א''כ מנלן דבז' שורפין לרבי יוסי כיון דסבירא ליה דהתם שאני דאיכא הפסד חולין אבל בעלמא לא אע''ג דאזיל לאיבוד א''כ אפי' בז' לא ישרפו עם הטמא וא''ת הא דבז' שורפין אפילו לרבי יוסי משום דיליף מדברי רבי עקיבא דשרי לשרוף פסול עם הטמא וי''ל כיון דמדרבי יהושע יליף ולא מצינו דר''מ יליף איסור מטומאה מסברא אין לנו ללמוד איסור מטמא אבל אי מדבריה' היינו מדברי רבי חנינא ויליף ר''מ איסור מטמא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה משום דסבירא ליה ולד טומאה דאורייתא ולא ילפינן מיניה איסור דרבנן דהיינו בשש אבל בז' איסור דאורייתא ילפינן מיניה:
אֲמַר לֵיהּ: אִין. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַתְנִיתִין בְּאַב הַטּוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא וְולַד הַטּוּמְאָה דְּרַבָּנַן, וּמַאי ''מִדִּבְרֵיהֶם'' — מִדִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים. וּמַחְלוֹקֶת בְּשֵׁשׁ, אֲבָל בְּשֶׁבַע — דִּבְרֵי הַכֹּל שׂוֹרְפִין.
Traduction
Rabbi Asi said to him: Yes, Rabbi Yoḥanan indeed interprets the mishna in this manner. It was also stated explicitly that this is the case, as Rabbi Yoḥanan said: The mishna is referring to an object that is a primary source of impurity by Torah law and an object that is a secondary source of impurity by rabbinic law. And what is the meaning of: From their statements? It means from the statement of Rabbi Ḥanina the deputy High Priest. And the dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yosei is with regard to the sixth hour, when leaven is prohibited by rabbinic law. However, everyone agrees that in the seventh hour one may burn them together, as both pieces of leavened teruma are prohibited by Torah law.
Rachi non traduit
א''ל אין. ודווקא שש קאמר ולקמיה פריך אמאי קאמר ר' יוסי אינה היא המדה:
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נִשְׂרָפִין כְּאַחַת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נִשְׂרָפִין כְּאַחַת.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that the end of the baraita supports Rabbi Yoḥanan’s assertion that even Rabbi Yosei agrees that it is permitted to burn together two objects prohibited by Torah law. As the baraita states with regard to piggul, notar, and ritually impure sacrificial meat that Beit Shammai say: They may not be burned together, and Beit Hillel say: They may be burned together. All of these items are prohibited by Torah law, and Rabbi Yosei would agree that the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel.
Rachi non traduit
נימא מסייע ליה. דבשבע מודה ר' יוסי:
הפיגול ונותר כו'. רבי יוסי א''ל לעיל וקאמר ליה לר' מאיר בהא הוא דאמרי בית הלל נשרפין כאחת משום דפיגול ונותר אסירי מדאורייתא אבל באיסורא דרבנן לא שרו לטמויי בידים שמעינן מינה מיהא דבאיסור דאורייתא מודה רבי יוסי ואע''ג דליכא שם טומאה עליה:
שָׁאנֵי הָתָם: דְּאִית לְהוּ טוּמְאָה מִדְּרַבָּנַן. דִּתְנַן: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.
Traduction
The Gemara rejects this contention: It is different there, as piggul and notar are ritually impure by rabbinic law, and therefore Rabbi Yosei would agree that they may be burned together in that case. That is not true in the case of leaven in the seventh hour, which is not impure even by rabbinic law, although it is prohibited by Torah law. As we learned in a mishna: Piggul and notar, leftover sacrificial flesh, render one’s hands impure by rabbinic decree.
Rachi non traduit
שאני התם כו'. מהא לא מיסתייעא לר' יוחנן ואפי' בשבע אימא לך דפליג ר' יוסי ואע''ג דאסירא הואיל ואין עליה שם טומאה לא מטמינן ליה והא דמודה בפיגול ונותר משום דאית עלייהו שם טומאה דרבנן:
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַפַּת שֶׁעִיפְּשָׁה וְנִפְסְלָה מִלֶּאֱכוֹל לְאָדָם, וְהַכֶּלֶב יָכוֹל לְאָכְלָהּ — מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין בִּכְבֵיצָה, וְנִשְׂרֶפֶת עִם הַטְּמֵאָה בַּפֶּסַח.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports Rabbi Yoḥanan’s opinion: With regard to bread that became moldy and is no longer fit for a person to eat, but a dog can still eat it, this bread can become impure with the ritual impurity of food if it is the size of an egg-bulk, as it is still classified as food. If it is pure leavened teruma, it is burned with impure teruma on Passover eve. Since the moldy bread is no longer edible, it is not necessary to refrain from burning it together with impure items. Apparently, this is Rabbi Yosei’s opinion, as Rabbi Meir maintains that pure and impure teruma are burned together even if neither is moldy. Since Rabbi Yosei concedes in the case of moldy bread, the same should apply to leavened teruma after the seventh hour, which is prohibited by Torah law.
Rachi non traduit
מטמאה טומאת אוכלין. הואיל ומתחלה נראית לאדם ירדה לה תורת טומאה ואין עולה ממנה עד שתפסל מאכילת כלב:
ונשרפת עם הטמאה בפסח. ואפילו היא תרומה טהורה והא ודאי ר' יוסי קאמר לה דאי ר' מאיר אפילו פת מעלייתא שרי וש''מ דמודה ר' יוסי היכא דלאו בת אכילה היא והוא הדין לפת מעלייתא בשבע שעות:
Tossefoth non traduit
ונשרפת עם הטמאה. נראה לו לדמות האי דאזיל לאיבוד לז' אבל בו' אין שורפין כיון דלא אזיל לאיבוד אלא משום גזירה דרבנן:
שָׁאנֵי הָתָם, דְּעַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא.
Traduction
The Gemara rejects this contention: It is different there, in the case of moldy bread, as it is for all intents and purposes mere dust, and its legal status is no longer that of food.
אִי הָכִי מַאי מוֹדֶה? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי מֵאִיר: אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּמֵיקֵל, כִּי מֵיקֵל — בִּתְלוּיָה וּטְמֵאָה, אֲבָל בִּטְהוֹרָה וּטְמֵאָה — לָא.
Traduction
The Gemara asks: If so, that Rabbi Meir’s proof is based on the statement of Rabbi Ḥanina the deputy High Priest, why does the mishna mention that Rabbi Eliezer concedes to Rabbi Yehoshua? The Gemara explains that this is what Rabbi Yosei is saying to Rabbi Meir: Even according to Rabbi Yehoshua, who rules leniently in this case, when he rules leniently it is with regard to burning teruma in abeyance together with impure teruma; however, with regard to burning pure teruma and impure teruma together, no, he does not permit doing so.
Rachi non traduit
אי הכי. דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף מאי מודה ר' אליעזר דקאמר ליה ר' יוסי הא קא יליף רבי מאיר מדרבי חנינא מהדר ליה איהו מדרבי אליעזר ורבי יהושע:
הכי קאמר ליה. הא דקא ילפת מדרבי חנינא אינה היא מן המדה כדמפרש לקמיה ואפילו לרבי יהושע נמי דשמעינן ליה דמיקל טפי גבי חבית דקאמר יטמאנה ביד מודה בשריפה בפסח דאין שורפין דהתם משום הפסד חולין הוא וכי איכא למימר דמיקל בשריפה בתלויה וטמאה הוא דאיכא למימר דמיקל כדשמען ליה גבי חבית שנולד לה ספק טומאה דאמר יגלנה ותנא גרמא והוא הדין בידים אבל בטהורה ליכא למימר דמיקל:
אִי הָכִי, אַמַּאי אֵינָהּ הִיא הַמִּדָּה? מִדָּה וּמִדָּה הִיא!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If so, that Rabbi Meir’s proof is based on the statement of Rabbi Ḥanina the deputy High Priest, why did Rabbi Yosei say: That is not the inference from which it can be learned? On the contrary, it is a perfectly legitimate inference. According to Rabbi Meir, pure teruma is prohibited during the sixth hour by rabbinic law. Just as Rabbi Ḥanina holds that one may actively transmit impurity to an object that is impure by rabbinic law by burning it together with an object that is impure by Torah law, so too, according to Rabbi Meir one may transmit impurity to an item prohibited by rabbinic law by burning it together with an item that is impure by Torah law.
Rachi non traduit
אי הכי. דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא דהא בשש איכא איסורא דרבנן על הטהורה כי התם דאיכא טומאה דרבנן והא ר' יוסי לא שני ליה בין שם טומאה לשם איסור דהא אמרת דמודה רבי יוסי בשבע הואיל ואיכא איסור דאורייתא ואע''פ דליכא עלה שם טומאה אלמא לא שני ליה וכיון דלא שני ליה שפיר יליף רבי מאיר מדרבי חנינא דאמר דמטמאינן טומאה מדרבנן בטומאה דאורייתא הכא נמי מטמינן איסור דרבנן בטמא טומאה דאורייתא:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הָכָא בְּבָשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּמַשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת שֶׁרֶץ, וְאַזְדָּא רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ וְרַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ.
Traduction
Rabbi Yirmeya said: Here, the mishna is referring to meat that became ritually impure through contact with a secondary source of impurity by means of liquids that became impure due to contact with a creeping animal and thereby assumed second-degree ritual impurity. And Rabbi Meir conforms to his standard line of reasoning, and Rabbi Yosei conforms to his standard line of reasoning.
Rachi non traduit
א''ר ירמיה הכא. בבשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא במשקין שנטמאו בשרץ:
ואזדא ר' מאיר לטעמיה. דאמר משקין אין מטמאין אחרים ואפילו אוכלין אלא מדרבנן והוה ליה מדאורייתא טהור מעליא ושרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה דטמא מדאורייתא וגבי תרומה טהורה בשש דאיכא נמי איסור דרבנן עלה לא שנא:
ורבי יוסי לטעמיה. דמשקין טימאוהו לבשר זה מדאורייתא הלכך אינה היא מן המדה דטמא וטמא הוא ולר' ירמיה איכא לאקשויי א''כ בין לר''מ בין לר' יוסי מאי מוסיפין לו טומאתו קא מסהיד ר' חנינא מעיקרא בראשון נגע וה''ל שני והשתא נמי בהדי ראשון שרפינן להו ונראה בעיני דרבי ירמיה אוולד וולד דקאמר רב יהודה סמיך ולא חש למידק כולי האי ונקט מילתיה בתר לישנא דמתני' דתני בוולד הטומאה ולעולם בבשר שנטמא במשקין שנטמא בכלי שנטמא בשרץ דהוו להו משקין שניים והוא שלישי ואשמעינן דשלישי מותר לעשותו שני. ואכתי איכא לאקשויי סוף סוף כיון דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן מאי קא מהני ליה האי בשר ראשון לבשר שלישי אי לשוויה שני מדרבנן מעיקרא נמי שני מדרבנן הוה דאילו משקין שנגע בהן תחלה היו מדרבנן דהא נגע בראשון ואפי' ע''י שני הן נעשין תחלה אלא על כרחך ר' ירמיה כרב אדא או כאביי ס''ל דאמרי קדשים עושין טומאה כיוצא בהן ואשמעינן ר' חנינא דשני דרבנן עבדינן ליה שני דאורייתא ולר' מאיר שמעינן מינה דשני דרבנן דהוא טהור מעליא דאורייתא מותר לעשותו שני דאורייתא והוא הדין לתרומה טהורה שנשרפת עם הטמאה ולר' יוסי אשמעינן דשני דרבנן דהוא שלישי דאורייתא עבדינן שני דאורייתא הלכך אינה היא מן המדה ורבינא דאית ליה מקרא מלא דבר הכתוב לא ס''ל דרבי ירמיה ומוקי לה לתוספת טומאה דרבנן דמתניתין כדאוקימנא ברישא ומאי מדבריהן מדברי ר' אליעזר ורבי יהושע:
Tossefoth non traduit
רבי יוסי לטעמיה. קשה רבי יוסי גופיה אית ליה לקמן (פסחים דף יח:) טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן והא דאית ליה הכא דאורייתא בשיטת ר' עקיבא רבו אמר ואין זה לטעמיה ועוד קשה במה חולקין כיון דר' יוסי אליבא דרבי עקיבא אומר וכי אינו מודה ר' מאיר דלר' עקיבא משקין לטמא אחרים דאורייתא הא ר' עקיבא דריש בהדיא יטמא יטמא בההיא דבו ביום דרש ר' עקיבא ותי' ה''ר יוסף מירושלים דסבירא לי' לר' מאיר דיטמא דכתיב גבי משקין היינו הכשר ומשקה דמקבל טומאה נפקא ליה מדדריש ר' עקיבא גבי חולין יטמא דשני עושה שלישי ובחולין לכ''ע אין אוכל מטמא אוכל שלישי ע''כ היינו משקין:
רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: טוּמְאַת מַשְׁקִין לְטַמֵּא אֲחֵרִים דְּרַבָּנַן.
Traduction
Rabbi Meir conforms to his standard line of reasoning with regard to this issue, as he said: The ritual impurity of liquids with regard to transmitting impurity to other objects is by rabbinic law. The meat that became impure through contact with a secondary source of impurity is in fact entirely pure by Torah law. Therefore, he learns from the mishna that it is permitted to burn pure and impure items together.
וְרַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: טוּמְאַת מַשְׁקִין לְטַמֵּא אֲחֵרִים דְּאוֹרָיְיתָא. דְּתַנְיָא:
Traduction
And Rabbi Yosei conforms to his standard line of reasoning, as he said: The ritual impurity of liquids with regard to transmitting impurity to other objects is by Torah law. Accordingly, the meat that Rabbi Ḥanina the deputy High Priest referred to in the mishna was impure by Torah law. Therefore, this case cannot serve as a precedent for the claim that it is permitted to burn pure and impure teruma together on Passover eve. As it was taught in a baraita:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source